שחרחורת־מורניקה

'שחרחורת' הפך לשיר מוכר בז'אנר המזרחי דרך ביצועים של זוהר ארגוב, ג'קי מקייטן עפרה חזה ואחרים. נראה כי הביצוע המזוהה איתו ביותר, וזה ש'העביר' אותו מהמוזיקה ה'ארצישראלית' לז'אנר המזרחי הוא של שלמה בר והברירה הטבעית. עם זאת, מקורות השיר הרבה יותר עתיקים. הגרסה העברית המוכרת לשיר, שהתפרסמה בשנות השישים של המאה העשרים, היא תרגום של שיר עם שמגיע מתרבות הלאדינו - בחלק העות'מאני שלה, וייתכן שעוד מספרד שלפני גירוש היהודים. מקורות אלה הופכים את השיר לאחד השירים העתיקים בתרבות הפופולרית הישראלית, להוציא, כמובן, פיוטים ותפילות. המילים, המבנה, והאבולוציה של 'שחרחורת' העבירו לתוך התרבות הישראלית מאפיינים של שיר עם יחד עם היסטוריה של גלות, תפוצות ונדודים.

תעודת הזהות של השיר

ביצוע: הפרברים, הברירה הטבעית
מילים ולחן: עממי
תרגום: משה גיורא אלימלך
אלבום: הפרברים - בשירת לדינו, הברירה הטבעית - מחכים לסמסון
שנה: 1980

ההקלטה המוקדמת ביותר המוכרת של שיר הלאדינו 'morenica' (נקרא גם 'la morena' או 'Morenica a mi me llaman'), שהוא הבסיס ל'שחרחורת', נערכה בשנת 1907. לפי אדווין סרוסי ושושנה וייך-שחק, היא בוצעה בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול), ע"י קבוצה של זמרים ונגנים מסלוניקי, והיא מבטאת וריאציה שהיתה נפוצה באותה הקהילה.¹

גרסה זאת הייתה אחת מיני רבות שכן השיר היה מהנפוצים והמוכרים בקרב קהילות יוצאי ספרד ברחבי האימפריה העות'מאנית ואירופה - יוון, טורקיה, בולגריה, ירושלים, סרייבו, ונציה ועוד.²³

תיעוד כתב היד המוקדם של השיר הוא מהמאה ה-18, מהעיר סרייבו שבה תיעד החזן דוד הכהן את מילות השיר.⁴

מילות השיר יכולות ללמד על הנדידה וההתפתחות שלו. מלבד הספרדית העתיקה שעל פיה בנויה שפת הלאדינו, מצויות בשיר מילים ביוונית (mavra matiamu - עינייך שחורות) ובטורקית (siftilí - אפרסק), מה שמצביע על כך שהשיר התפתח והשתנה, בתהליך שבו הוא 'עבר בין ידיים' תרבותיות אשר השפיעו אחת על השנייה.⁵ ההוכחה לתהליך השינוי היא אלמנטים בשיר שמצביעים על כך שהוא נוצר במקור בספרד, עוד לפני גירוש היהודים בסוף המאה ה-15.

מבנה השיר זהה לסוגת ה'סגידייה' (Seguidilla), שיר וריקוד עם ספרדי⁶ הכולל בתים בני ארבע שורות, שבו השורות האי זוגיות (הראשונה והשלישית) הן בנות שבע הברות, והשורות הזוגיות-בנות חמש הברות. החריזה מתקיימת רק בסופי השורות הזוגיות.⁷

גם חלקים טקסטואליים בשיר מלמדים שהוא כנראה נכתב עוד בספרד, ביניהם דמות ה'morena' - האישה השחורה הנפוצה בשירי העם הספרדיים, ובית מהשיר שנמצא בשלמותו בווריאציה קלה, בתוך סיגידייה ספרדית עתיקה (וייתכן כי היא המקור של morenica'.⁸')

השיר 'עלה' לישראל יחד עם הקהילות דוברות הלאדינו, ונשאר במשך עשרות שנים מוכר רק בתחומי אותן עדות (בעיקר בחתונות).

הגירסה העברית של השיר - 'שחרחורת' תורגמה ע"י משה גיורא אלימלך, חוקר ספרות ומשורר בולגרי-ספרדי שעסק בתרגום שירי עם ורומנסות ספרדיות, כאחד ממספר שירי לאדינו שתרגם לאלבום 'בשירת לאדינו' של צמד 'הפרברים' משנת 1967. המודעות לשיר גדלה כשזה נכלל בהצגה 'בוסתן ספרדי' משנת 1969, בכתיבתו של יצחק נבון, ובאלבום 'רק עברית' של אסתר ואבי עופרים משנת 1972.

הגרסאות הראשונות השתייכו לז'אנר הארצישראלי, בהשפעה לטינית, עם גיטרות וחליל בסגנון ספרדי. המעבר לז'אנר המזרחי התרחש דרך 'הברירה הטבעית' - להקה עם אלמנטים מזרחיים בולטים, אך היה רחוק מהסגנון ה'ים-תיכוני' ומהחפלות של כרם התימנים. באלבום השני שלהם, 'מחכים לסמסון' הלהקה, בהובלת שלמה בר, שילבה באופן חדשני כלים ואלמנטים ממגוון מסורות מזרחיות (מוזיקה 'אתנית') עם שירי ארץ ישראל כמו 'אהבתה של תרזה די־מון' של נורית הירש ולאה גולדברג, ו'הליכה לקיסריה' של חנה סנש ודוד זהבי. ב'שחרחורת' הם יצאו מהסגנון השלֵו והעדין של הגרסאות הקודמות, הוסיפו תיפוף דומיננטי (עם מחיאות כפיים של הקהל), כינור הודי-מזרחי של סמסון קהמקר, והפקת קול מזרחית של שלמה בר, באופן שהשתלב עם הפונקציה המקורית של השיר - חגיגות החתונה.

מילים ולחן

המעבר משיר העם 'morenica' לשיר המיינסטרים 'שחרחורת' לא היה כרוך רק בתרגום פשוט. השיר עבר התאמות ברמת הטקסט והלחן, אשר מדגימות את ההבדל בין שיר עם מסורתי לשיר פופולרי מודרני.

מספר הבתים בגרסאות השונות משתנה (תשעה בכתב היד של דוד הכהן), אך הוא בוודאי ארוך משלושת הבתים בגרסה העברית - מספר סטנרדטי במבנה שיר פופולרי מודרני. בגרסה הנוכחית של אלימלך כמויות ההברות הן שבע וחמש) במבנה ה'סגידייה', בהנחה שלא מחשיבים את השווא הנע - שְׁחַרְחֹרֶת - כהברה.

הבית הראשון של אלימלך מתורגם באופן נאמן לבית הראשון, כמו שהוא נראה בגרסה שמצוטטת בספר " אין בואן סימן!" של שושנה וייך- שחק.⁹

"מורניקה קוראים לי
עורי היה כה צח
אבל שמש של קיץ
שזפה אותי"
כך גם בבית השני -
"מורניקה קוראים לי
מלחים מים
אם שוב יקראוני
אז אלך עמם"

המילה 'מורניקה', היא כינוי לאישה לשחורה, שמתייחס ל'מוּרִים' - אפריקאים, מוסלמים וברברים, שהגיעו לספרד - רבים מהם דרך הים (אלה יורדי הים מהבית השני).¹⁰ יתכן והדוברת מפרידה את עצמה מאותם 'מוּרִים'. היא שחורה משיזוף השמש, אבל לא כי היא ממוצא מוּרִי שחור

הבית השלישי בעברית, הוא תרגום של הבית הראשון מגרסה אחרת, זו של דוד הכהן מסרייבו. יתכן והוא מלמד על התפקיד של השיר כשיר חתונה¹¹ .

"מורניקה קורא לי
בן המלך
אם שוב יקראני
אז אלך איתו."

בשונה משכבת הטקסט שבה השינוי היה במספר הבתים ובערבוב בין גרסאות, בשכבת הלחן השינויים בגרסה העברית היו 'חריפים' יותר. בהקלטות גרסאות עממיות של השיר מסלוניקי ואיזמיר ( 1, 2) ניתן לשמוע שינויים מלודיים משמעותיים. הראשונה היא קפיצה מלודית לצליל החמישי (Morenica a mi - שחרחורת יקראוני) של קוורטה בגרסאות איזמיר (דו-פה) לעומת עלייה הדרגתית בדרגות הסולם בגרסת סלוניקי ו'שחרחורת'. הביצועים העממיים מכילים מלודיה מורכבת וארוכה יותר בפזמונים, ומלודיה יותר מליסמטית, בעיקר בפזמונים (כלומר מספר צלילים שונים ששרים אותם על גבי הברה אחת), לעומת פזמון 'שחרחורת' שהוא סילבי יותר (כלומר יותר הברתי ובו לכל הברה משויך רק צליל אחד).

בפן הקצבי, אפשר להניח מההקלטות כי הביצועים העממיים משוחררים יותר מבחינת חלוקה לתיבות ושמירה על מפעם (קבוע). בגרסאות אלה הפזמון מתחיל באופן מיידי לאחר הבתים ו"נוגס" ללא התחשבות במשקל השיר. זאת, לעומת תיבה וחצי בגרסת 'הפרברים' (והגרסאות הישראליות שאחריה) אשר מייצרות הפרדה ברורה בין הבית לפזמון וגורמות להברה החזקה של המילה הראשונה בו ('שחרחורת') להופיע בתחילת התיבה הראשונה, כמקובל בשיר פופולרי מודרני.

דיון - מ'מורניקה' כפעולה חיה ל'שחרחורת' כיצירת אמנות

מעבר לתרומה המוזיקלית של לחן עתיק לתוך המוזיקה הישראלית הפופולרית, האבולוציה של 'שחרחורת' היא עדות לשינויים עמוקים בתפיסה ובפרקטיקה המוזיקלית לאורך שנות קיומו.

'מורניקה' נוצר כשיר עם, שבאופן מסורתי לא נכתב בתווים, ובוודאי לא הוקלט מאות שנים לפני המצאת הפונוגרף. השינויים המוזיקליים והמילוליים בין התרבויות השונות משקפות אפקט שנוצר בהעברה 'מאב לבן' ללא מקור אחיד, מעיין 'טלפון שבור'. במקרה כזה גורמים כמו זכרון ושכחה, יכולות קוליות של כל מבצע, העדפות הקהל והקהילה¹² - ובמקרה של 'מורניקה' גם השפה והחוקים המוזיקליים של כל תרבות ועצם השימוש בשיר בטקס החתונה - יוצרים שינויים משמעותיים בין הגרסאות של התפוצות השונות.

התיעוד בתווים של שירים עממיים, ולאחר מכן ההקלטה שלהם, תורמים להיווצרות גרסה אחת, פחות 'חיה' ומשתנה. כך גם בביצועים ל'שחרחורת', החל מ'הפרברים' ועד למוזיקה המזרחית - שלמרות שהשתנו מבחינת העיבוד בצורה משמעותית-מבחינת מבנית הם כמעט זהים.

ייתכן כי הכתיבה בתווים על גבי תיבות מסודרות, במשקלים קבועים, תורמת לסימטריה, כלומר הצמדות למשקל ולחזרות מדויקות על אותה מנגנינה לאורך הבתים. שיטת ההקלטה המודרנית, לתוך תוכנת מחשב שכבר 'מסדרת' את הרצועה לפי תיבות וטמפו (מהירות) קבועים, ומאפשרת שעתוק ('copy - paste') של חומר מוקלט לאורך השיר - מקצינה את הסימטריה ואת החזרתיות.

אך מעבר לפן הטכנולוגי, 'שחרחורת' משקף גם שינוי פילוסופי עמוק כלפי הגישה לתחום המוזיקה. לידה גוהר מתארת בספרה ¹³ The Imaginary Museum of Musical Works את שינוי התפיסה בתקופה הרומנטית של אירופה, שהתחילה לראות את הקטעים המוזיקליים כיצירות אמנות מקובעות, כמו פסל או ציור, שצריכות להיות מוצגות ב'מוזיאון המוזיקלי הדמיוני', שהוא למעשה אולם הקונצרטים. תפיסה זו רואה ב'יצירה המוזיקלית' אובייקט קבוע ('יצירה') שאפשר לבצע אותו בצורה 'נכונה'. ההקלטה על גבי מוצר חומרי העמיקה את אותה התפיסה ויצרה קיום מוחשי קבוע לביצוע ספציפי (לרוב הראשון) של השיר. זאת, לעומת התפיסה המוקדמת, שראתה במוזיקה פעולה אנושית. בדומה למשחק (והשימוש במילה 'play'), שיר העם הוא 'אקט' חי ומשתנה, ולרוב הוא חלק מפעולה רחבה יותר - ריקוד, טקס, עבודה וכו'. לכן אין אידאל או דרך אחת 'נכונה' לבצע אותו.

הערות ומקורות

1. Edwin Seroussi Bargman and Susana Weich Shahak, "Avatares de la tradición oral en la era de la reproducción mecánica: la Morenica judeo-española hoy," Cuadernos de Investigación Musical, no. 14 (2022): 5–27, doi.org.
2. ראה 1.
3. Susana Weich-Shahak, "El repertorio sefardí en sus géneros poético-musicales," Cuadernos de Estudios Gallegos 56, no. 122 (2009): 191–212.
4. ראה 1.
5. Susana Weich-Shahak, "El repertorio sefardí en sus géneros poético-musicales," Cuadernos de Estudios Gallegos 56, no. 122 (2009): 191–212.
6. Melodigging, “Seguidilla,” Melodigging, accessed September 10, 2026. melodigging.com
7. Edwin Seroussi Bargman and Susana Weich Shahak, "Avatares de la tradición oral en la era de la reproducción mecánica: la Morenica judeo-española hoy," Cuadernos de Investigación Musical, no. 14 (2022): 5–27, doi.org.
8. ראה 7.
9. וייך־שחק, שושנה. אין בואן סימן! מחוזות פיוט ומוסיקה של יהודי ספרד. חיפה: פרדס, 2006.
10. מקייס, הראל. “שחרחורת – מורניקה.” בתוך מהפכה של שמחה: מוזיקה ישראלית־מזרחית, בעריכת אופיר טובול. ראשון לציון: משכל (ידיעות ספרים), 2024.
11. Edwin Seroussi Bargman and Susana Weich Shahak, "Avatares de la tradición oral en la era de la reproducción mecánica: la Morenica judeo-española hoy," Cuadernos de Investigación Musical, no. 14 (2022): 5–27, doi.org.
12. Daniel Shanahan and Joshua Albrecht, "Examining the Effect of Oral Transmission on Folksongs," Music Perception 36, no. 3 (2019): 273–288, doi.org
13. Goehr, Lydia. The Imaginary Museum of Musical Works: An Essay in the Philosophy of Music. Oxford: Clarendon Press, 1992.