שבחי ירושלים

מבוא כללי

השיר "שבחי ירושלים" מבוסס על שני פסוקים מספר תהילים, והולחן במקור על ידי אביהו מדינה בשנת 1976 כפיוט לפסטיבל חזנות שנועד להתקיים בירושלים. השיר לא מצא את דרכו אל הפסטיבל, וכעבור שנים התגלתה הסקיצה שלו במקרה. בעת העבודה על אלבום של להקת 'צלילי הכרם' בביתו של מדינה, שמע דקלון את הקלטת עם הסקיצה הישנה ובחר בה לסיים את האלבום.¹

תעודת הזהות של השיר

ביצוע: דקלון (יוסף לוי) וצלילי הכרם
כותב: מן המקורות (תהילים קמז, יא–יב)
מלחין: אביהו מדינה
מעבד: חיים הדר, אביהו מדינה
סוגה: מוזיקה מזרחית
שנת היצירה: 1984
כלי נגינה: תופים, בס חשמלי, כינורות, חליל, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית
פרטים נוספים:

תחילה השיר לא שוחרר לרדיו כסינגל, ולא זכה להצלחה מיידית.² בשנות ה־90 הקליטה הזמרת היוונייה הפופולרית, גליקריה, ביצוע לשיר בשפה העברית שזכה להצלחה רבה בארץ וביוון והפיח בשיר חיים מחודשים.³ מאז ועד היום נדמה שהפופולריות והחשיבות של השיר רק ממשיכה לגדול, ורבים שרים אותו בבתי כנסת ובאצטדיוניי כדורגל באותה מידה של טבעיות.⁴

מילות השיר

שבחי ירושלים את אדוני
הללי אלוהיך ציון
שבחי ירושלים את אדוני
הללי אלוהיך ציון
כי חיזק בריחי שעריך
כי חיזק בריחי שעריך
ברך בניך בקרבך
ברך בניך בקרבך
ברך בניך בקרבך
הללי, הללי אלוהיך ציון
הללי, הללי אלוהיך ציון

דיון במילות השיר

מילות השיר נלקחו מן התנ"ך, והן מבוססות על פסוקים יב–יג, שבמזמור קמז בספר תהילים:

יב שַׁבְּחִ֣י יְ֭רֽוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃

יג כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃

מחבר השיר, אביהו מדינה, נטל את שני הפסוקים האלה וערך אותם מחדש כך שיתאימו למבנה של שיר פופולרי. הוא לא שינה אף מילה ולא הוסיף מילים: האמצעי היחידי שמדינה עשה בו שימוש הוא החזרה. הוא בחר לחזור על פסוק יב פעמיים ליצירת הבית של השיר; ביחידה המתווכת בין הבית לפזמון, הנקראת prechorus (קדם־פזמון בעברית), בחר המחבר לחזור פעמיים על חציו הראשון של פסוק יג, ושלוש פעמים על חציו השני; ולבסוף חזר אל חציו השני של פסוק יב להרכבת הפזמון: כאן הוא בחר לחזור פעמיים על המילה הפותחת את המחצית השנייה של הפסוק ("הללי"), ולבסוף לחזור פעמיים על השורה כולה. המבנה הזה כולו חוזר על עצמו פעמיים; ובתוספת של יחידות מעבר כֵּלִיוֹת ופזמון מסיים, ניתן לראות כיצד הופכים שני פסוקים קצרים לשיר מלא באורך ארבע דקות וחצי.

מזמור קמז שממנו לקוח צמד הפסוקים משתייך לקבוצה בת שישה מזמורים החותמים את ספר תהלים (מזמורים קמה–קנ), והם חלק מתפילת שחרית. פרקים אלה נקראים בכל יום לפני קריאת שמע של שחרית. בכל מזמור מקבוצה זו יש ציווי או זירוז להלל את ה'.⁵ הפסוק הראשון בצמד מפציר בעיר ירושלים להלל את אלוהים, באמצעות תקבולת מוצלבת ונרדפת, המחליפה את מיקומם של האל והעיר בין שני חלקי הפסוק. הפסוק השני בצמד מסביר כי האל ראוי לאותם דברי שבח והלל בשל תרומתו לחיזוק שערי העיר, לפוריות תושביה, לרווחתם, ולשגשוגם החומרי והכלכלי. ראוי להבין את הפסוקים הללו בהקשר התקופה בה חובר המזמור – תקופת שיבת ציון ובניין בית המקדש השני, בין השנים 516-538 לפנה"ס, וזאת אנו למדים, בין היתר, מן הפסוק השני במזמור: "בּוֹנֵ֣ה יְרֽוּשָׁלִַ֣ם יְהוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס":⁶ לאחר חורבן הבית הראשון וגלות בבל, ההתייחסות לעוצמתם של שערי העיר ולשפע החומרי שחוו תושביה הינה לא פחות מתיעוד של ניצחון והישג מדיני בקנה מידה היסטורי.

דיון ביקורתי/פרשני

יש לתת את הדעת על האופן שבו בחירותיו של המלחין עיצבו את מבנה השיר: כיוון שחומר הגלם מינימליסטי ומצומצם כל כך – כאמור, שני פסוקי תהילים קצרים – אזי כל בחירה יצירתית של המלחין משפיעה באופן משמעותי על התוצאה הסופית. כיצד, אם כן, הופך חצי פסוק לפזמון של שיר?

ראשית, הדבר נובע מריבוי החזרות המילוליות. המלחין איתר את מחצית הפסוק המוצלחת ביותר (מתוך חומר הגלם הנתון) לתפקיד הפזמון החוזר – הן מבחינת משמעותה בהקשר של שני הפסוקים, מפני שהיא נושאת את הרעיון המרכזי של ההודיה והשבח לאל; והן מבחינת אורכה הקצר, זרימת מצלוליה, והתאמתה לקצב המוזיקלי של השיר. עם זאת, הוא לא בחר להציב אותה כמות שהיא: החזרה הכפולה על המילה הפותחת ("הללי, הללי...") עוזרת לביסוס תחושת ה"פזמוניות" של יחידת השיר. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהפזמון המלא מורכב מחזרה כפולה על השורה המלאה ("הללי, הללי, אלוהיך ציון"), וגם את המופע של מחצית הפסוק הזו ביחידת הבית של השיר, ניתן לראות שיחידת טקסט זו היא השכיחה ביותר בשיר.

שנית, אופן ההלחנה של המלודיה הקולית ביחידה זו מבסס את זהותה ה"פזמונית" ביתר שאת בהשוואה לשאר יחידות השיר: רגיסטר גבוה; לחן סילאבי ברובו; פראזות קצרות; תנועה מלודית פשוטה, בעיקר בצעדים, על פני מנעד מצומצם (במסגרת מרווח של קווינטה); פשטות וחזרתיות (לרבות חזרות פנימיות). מאפיינים אלה נפוצים יותר בפזמונים מאשר ביחידות שיר אחרות. הם אלו שהופכים את הפזמון לקליט וזכיר יותר, וממצבים אותו כהימנון – שיר סוחף המעודד את המאזינים להצטרף אליו בשירת רבים.⁷ אין זה מקרי ש"שבחי ירושלים" הפך ברבות השנים להימנון אוהדי כדורגל מצד אחד, ולשיר שניתן לדמיין אותו גם כהימנון לאומי מצד שני⁸ – השיר הולחן כהימנון מלכתחילה.

הערות ומקורות

1. חן מלול, "המנגינות שלך הן פיוטים: הסיפור מאחורי 'שבחי ירושלים'," בלוג הספרנים, הספרייה הלאומית, 19 במאי 2020, blog.nli.org.il.
2. יש קווי דמיון בין לחן השיר ובין לחן השיר "רחל" של מדינה, אותו ביצע לראשונה בפסטיבל הזמר המזרחי לשנת 1980. לאחר מכן יצא שיר זה גם באלבום "יום שישי הגיע" (1981) של צלילי הכרם.
3. שם, שם.
4. חגי אוזן, "היצירה שחוברה לה יחדיו," בתוך מהפכה של שמחה: מוזיקה ישראלית־מזרחית, ע' אופיר טובול (ראשון לציון: ידיעות ספרים,2024), 122–125.
5. עמוס חכם, ספר תהלים, תנ"ך עם דעת מקרא, כרך ב' (ירושלים, 1989), תקסט–תקע.
6. עולם התנ"ך: תהלים ב', בעריכת גרשון גליל (דברי הימים, 1999), 273–276.
7. לדיון על מאפייני הפזמון ראו אצל Ralf von Appen, "Analysing and Interpreting Song Forms," in The Bloomsbury Handbook of Rock Music Research, ed. Allan Moore and Paul Carr (London and New York: Bloomsbury Academic, 2020), 227–242. לדיון על מאפיינים מוזיקליים המעודדים "הימנוניות" (שירת רבים) ראו אצל Alisun Pawley and Daniel Müllensiefen, "The Science of Singing Along: A Quantitative Field Study on Sing-Along Behaviour in the North of England," Music Perception: An Interdisciplinary Journal 30, no. 2 (2012): 129–146.
8. חגי אוזן, "היצירה שחוברה לה יחדיו".