הקסם השחור

ג'קי מקייטן (1955 - 2012) היה מהמוזיקאים המובילים והמשפיעים במוזיקה המזרחית של שנות השמונים. התקליט שאיתו מקייטן פרץ לקהל הרחב יצא בתחילת העשור, ב-1981, עם האלבום והשיר 'הקסם השחור'.

האלבום משקף את המגוון המוזיקלי של מקייטן עם גרסאות לשירים עבריים תקופות וסגנונות שונים, שהכילו לחנים מהודו, יוון ופרס. שיר הנושא 'הקסם השחור' אכן מבטא את המגוון הזה, באופן שבו היוצר חידש גירסת זמר עברי משנות החמישים של המאה העשרים ללחן מקסיקני. החיבור בין העיבוד המזרחי החדש של מקייטן למילים על ה'קסם השחור', העניקו לשיר משמעות חדשה שהובילה להצלחתו.

תעודת הזהות של השיר

ביצוע: ג'קי מקייטן
מילים: אברהם ברושי
לחן: Manuel Álvarez Maciste
אלבום: ג'קי מקייטן - הקסם השחור
שנה: 1981
כלי נגינה :קלידים, בס, תופים, גיטרה חשמלית

סיפור החיים של ג'קי מקייטן שונה מהביוגרפיות הנפוצות של כוכבי המוזיקה המזרחית. אמנם הוא נולד (בשם זכריה) להורים עולי תימן, גדל בבית עם שישה ילדים בשיכון שאכלס בעיקר עולי תימן, עיראק, ומרוקו (דורה בנתניה),¹ אך לאתגר של מקייטן להפוך לזמר מצליח התווספה מורכבות נוספות - בגיל שמונה חודשים הוא חלה בפוליו, הפך למשותק בידו וברגליו, ונזקק לקביים או כיסא גלגלים לשארית חייו.²

אל מול האתגר הגדול, עמדה נחישותו הגדולה של מקייטן, שהקדיש את עצמו לשירה כבר מילדות. הוא עזב את הלימודים אחרי כיתה ו' כדי להפוך לזמר, עבר בין מועדונים, מפיקים, ומוזיקאים שונים וביקש מהם הזדמנות לשיר. אחד מהמועדונים האלה היה 'ונוס' בנתניה. בשנת 1974 ביקש מקייטן מיהודה קיסר, נגן הגיטרה, וממובילי 'צלילי העוד', הזדמנות להצטרף להופעתו במספר שירים, וכבר באותו הערב החל קשר מוזיקלי בין השניים. קשר זה הוביל לצירופו של מקייטן להופעות של 'צלילי העוד'.³

בדומה למסלול של זוהר ארגוב ושל זמרים נוספים מהז'אנר - ההקלטה הראשונה בקריירת הסולו של מקייטן הייתה בכלל בסגנון פופ-רוק (הכוונה לתקליטון אני זועק-עם חץ בלב משנת 1976) שאליו נחשף ונמשך מקייטן דרך האזנה לרדיו עוד מילדותו.⁴ בתקליט הבא, 'מיטב שירי החפלה' (1981), מקייטן שילב, ברוח הז'אנר המזרחי, בין לחנים מקומיים (בועז שרעבי, אביהו מדינה, אברהם דוד הכהן), יווניים, ומרוקאים. על אף שמקייטן ביסס את מעמדו כנגן חפלות ואירועים מבוקש, שני התקליטים לא הצליחו לחדור לקהל הרחב.

פריצת הדרך התרחשה בתקליט השלישי, 'הקסם השחור', שהופק (כמו השניים הקודמים) על ידי יהודה קיסר. באלבום הופיעו שירים שהפכו מזוהים עם מקייטן ('הקסם השחור', 'בואי נערה' קורבני קורבני'). ההשפעות המוזיקליות על שירי התקליט היו ממקורות מגוונים. לצד הלחנים המקומיים ('יה חביבי'), והיווניים ('בואי נערה'), הצטרפו שיר פרסי ('גולה סנגם'), לחנים הודיים ('קורבני', 'אמירה'), שיר ילדים עברי ('דני גיבור') ושיר הנושא - 'הקסם השחור', שבו שולבו מילים עבריות ללחן מקסיקני.

הגרסה המקורית של השיר, 'Angelitos Negros' (מלאכים קטנים שחורים), הופיעה לראשונה ב-1948 כחלק מסרט מקסיקני בעל אותו השם.⁵ המילים הספרדיות נכתבו בידי המשורר הונצואליני Andrés Eloy Blanco, והלחין אותן Manuel Álvarez Maciste המקסיקני, כשיר מחאה על אדם שחור שמבקש מצייר בכנסייה לצייר מלאכים בצבע שחור ולא רק בצבע לבן.⁶

הפזמונאי אברהם ברושי כתב את הגרסה העברית ב-1954, לבקשת חברת התקליטים המקומית הצעירה 'מקולית'. ברושי שמר על המילה המרכזית 'שחור', וכתב סביבה טקסט חדש ("מה לי ולמלאכים ולכנסיות").⁷ ניסו מתתיה דריו הקליט את הטקסט של הגירסה העברית בסגנון זמר עברי, בהשפעה לטינית - רחוק מאוד מהביצועים המזרחיים המוכרים, והשיר השיר הפך לחלק מרפרטואר סצנת הריקודים הסלוניים שפרחה באותן השנים בישראל,⁸ יש לציין שגם להקת 'הכל עובר חביבי' ביצעה את השיר במופע שירי שנות החמישים. למרות כל זאת, השיר לא נשאר פופולרי בגרסתו העברית.

הגרסה של מקייטן, זאת שהפכה למזוהה עם השיר, נכתבה בסגנון 'מזרחי' שכלל מאפיינים ברורים: ליווי קצבי ממכונת תופים של הגרוב היווני-לטיני 'mpolero' (כמו בשיר 'הקולות של פיראוס'). על גבי מקצב זה נוספה פתיחה חדשה, עם מלודית גיטרה חשמלית-מזרחית בסגנון כרם התימנים, האופיינית ליהודה קיסר, ולסגנון השירה של מקייטן.

נקודת ההשקה בין השיר המקורי לגרסה המזרחית הייתה בחומר המלודי וההרמוני של הפזמון, שבו קיים מהלך משותף בין מוזיקה ספרדית לבין המוזיקה הים-תיכונית. מדובר ב'קדנצה פריגית', כלומר אקורדים ומלודית השירה אשר יורדים בהדרגה דרך שלבי המודוס הפריגי: 'ולא יכולתי לעצור, ליבי הפך לעבד לקסם השחור': Am, G, F, ו-Em בהתאמה.

העיבוד המוזיקלי החדש החזיר את השיר למודעות הציבורית. השיר הפך לחלק מהרפרטואר בהופעות וחפלות רבות וזכה להקלטות רבות של אמנים מן הז'אנר המזרחי, ביניהם חיים משה, זהר ארגוב, דקלון והפרוייקט של רביבו.

מילים

הפזמונאי אברהם ברושי התרכז בעבודתו בעיקר בכתיבת מילים עבריות לשירים מצליחים ממדינות שונות, ביניהן 'הקסם השחור', 'ירח אדום' ו-'נשיקת שלהבת'.

ברושי, כאמור, השתמש רק במוטיב ה'שחור' מהשיר, ויצר סביבו סיפור על כמיהה ואהבה נכזבת.

השיר נכתב בסגנון הזמר העברי עם שימוש במילים גבוהות וארכאיות ('תוקפני געגוע', 'מושכני שוב לשם', 'גלויה לבנה ולוהטת'). סדר המילים (השונה מהשפה המדוברת) בחלק במשפטים תאם גם הוא לאותו סגנון לשוני ('שוב ממך לא אברח', 'היה גופה שחור משחור', 'היא ספוגה בי בדם').

המוטיב ה'שחור' שהניע בשיר המקורי טקסט מחאתי, הפך אצל ברושי לשיר סביב דימוי 'האישה השחורה', או 'האישה הפראית'. דימוי, או ארכיטיפ זה נפוץ בתרבות ואומנות אירופית (למשל האופרה 'כרמן' או הסרט 'princess tam tam') והוא מציג יחס אמביוולנטי של משיכה וסכנה אל אישה שחורה, צועניה, או 'אקזוטית', ומייחס לה תכונות של מיניות, פתיינות, ופראיות.

דמות האישה של ברושי מוצגת בסמיכות כ'שחורה ולוהטת', וה'אקזוטיות' שלה מודגשת בכך שמוצאה הינו מ'חופי טרינידד', אי בים הקריבי.

מערכת היחסים בין הדובר לאישה מבוססת על פיתוי וחושניות מאגית, שגורמת לאובדן שליטה - 'ולא יכולתי לעצור/ליבי הפך לעבד/לקסם השחור', 'מושכני שוב לשם', ' ספוגה בי בדם'. הדימוי ה'פראי' מתבטא בהבטחת האישה 'שוב ממך לא אברח'.

באופן מעט אבסורדי, ברושי 'תירגם' שיר על שוויון גזעי, שבמקורו עוסק בבקשה לצייר מלאכים שחורים בכנסיה, לשיר שמשתמש בדימויים שזוכים לביקורת תרבותית ופמיניסטית רבה, שעל פיה, מילות השיר עוסקות בהשלכת פחדים והנצחת סטריאוטיפים על ה'אחר', או במקרה זה - האישה האחרת.

הקסם התימני

הגרסה המזרחית של מקייטן ל'קסם השחור' יצרה וגילתה מימד נוסף של משמעות בשיר. כאשר אברהם ברושי כתב על האישה השחורה, והרחוקה, לכאורה, מחופי טרינידד - הוא פגש (באופן מודע או לא מודע) את הדימוי על ה'אישה השחורה' בישראל של שנות ה-50.

החוקרות ד"ר יעל גילעת והני אברמסון מציגות תוצרי תרבות ציוניים מתקופת הקמת המדינה ולפניה, אשר ביטאו את ה'וריאציה הציונית' לדימוי האישה השחורה.⁹¹⁰

כותבים ואמנים ציונים אירופים הציגו וסיווגו את היהודייה כהת העור, ובפרט התימניה, כאקזוטית, חושנית, מסתורית ופראית (מחוברת לטבע). בכך הם החילו עליה את הדימוי האירופי על 'האישה האחרת'.

הלחן הלטיני של 'הקסם השחור' בהתאחדו עם הגיטרה של קיסר בסגנון כרם התימנים, יחד עם הסלסולים והפקת הקול של מקייטן יוצא תימן, העצים את החיבור בין המזרחיות לבין 'השחור'. המאזין, השומע את המילים 'הקסם השחור' יחד עם העיבוד והשירה של מקייטן, יתקשה שלא לחבר בין השחור לבין המזרחי (בדומה לפנתרים השחורים).

המהלך של מקייטן, והסגנון המזרחי של השיר-הם אלה שהכניסו אותו, לבסוף, למיינסטרים הישראלי. יתר על כן, יתכן כי המסר הלא מודע שמקייטן מעביר בשיר הוא ש'הקסם השחור' הוא של מקייטן בעצמו, או של המוזיקה המזרחית.

הערות ומקורות

1. אתר מורשת נתניה moreshet.netanya.muni.il
2. בן שלו. "מלהיטי ענק ועד חוסר כל: חייו ומותו של הזמר הגדול ג'קי מקייטן." הארץ, 20 בנובמבר 2019 haaretz.co.il
3. דודי פטימר, "ייסורי ג'קי: בחזרה לנסיקתו ונפילתו של ג'קי מקייטן," מעריב, 26 בפברואר 2022. maariv.co.il
4. ראה:2
5. זֶמֶרֶשֶׁת. עמוד השיר "הקסם השחור." זֶמֶרֶשֶׁת. גישה ב־18 באוגוסט 2026.
6. ראה:5
7. בני עורי - ראיון עם אברהם ברושי, במסגרת פרויקט של תיעוד אישים באמנות ובתרבות הישראלי. 7 באפר׳ 2021. מתוך עמוד היוטיוב של בני עורי. youtube.com
8. דודי פטימר. "קלאסיקת הריקודים הסלוניים שתורגמה מספרדית וכבשה את ישראל ב־54'." מעריב, 11 ביולי 2020 maariv.co.il
9. Guilat, Yael. "Between Lulu and Penina: The Yemenite Woman, Her Jewelry, and Her Embroidery in the New Hebrew Culture." Nashim: A Journal of Jewish Women's Studies & Gender Issues, no. 11 (Spring 2006): 198–223.
10. Abramson, Hani. "Crowning Hebrew Beauty: Gender, Race, and (Trans)Nation in the Interwar Pageants of Warsaw, Tel Aviv, and Beyond." Master's thesis, Central European University, 2022.