מבוא כללי
השיר "בלבלי אותו" הוא שיר הנושא וסינגל הבכורה מתוך אלבומו הרביעי של קובי פרץ שיצא בשנת 2003 (השיר יצא לראשונה כסינגל כבר בסוף שנת 2002). השיר הוא אחד הלהיטים הגדולים ביותר של קובי פרץ, והשיר הראשון שלו שנכנס לרשימת השידור של גלגל"צ. בכך הוא מסמן רגע משמעותי בקריירה של פרץ, בו הוא החל להחשף בפני קהל רחב יותר מזה שהאזין לו בתחילת דרכו.
תעודת הזהות של השיר
ביצוע: קובי פרץ
כותב: גילי "ביגי" מסמי
מלחין: גילי "ביגי" מסמי
מעבד: שי ראובני
סוגה: מוזיקה מזרחית
שנת היצירה: 2002
כלי נגינה: תופים, סינתיסייזר, דרבוקה, כינורות, בס חשמלי, גיטרה חשמלית מזרחית, קולות רקע, מחיאות כף, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית.
פרטים נוספים: השיר דורג במקום השמיני במצעד העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשס"ג. באותה שנה (2003) הוא גם היה השיר הנמכר ביותר בישראל כרינגטון (באותה תקופה חברות הסלולר היו מוכרות שירים כרינגטונים למנויים).
מילות השיר
בלבלי אותו אל תעשי לו חשבון
בלבלי אותו עד שלא יוכל לישון
בלבלי אותו כמו שבלבלת אותי
בלבלי אותו בלבלי
כמה פעמים אני אומר לך
שזה הבחור לא בשבילך
כמה רגעים אני אזכיר לך
שבכית לו עד צאת נשמתך
בנשים הוא נשבע לך
שהוא מרגיש כך בגללך
כל הזמן הוא מבטיח
שלא יפגע בך או בליבך
בלבלי אותו...
הסיפורים שלך אני שמעתי
וכל מעלליו ידעתי
לא האמנתי ולא הבנתי
איך פתאום בך אני חשקתי
בלבלי אותו...
דיון במילות השיר
השיר נפתח מיד עם הפזמון, בו פונה הדובר אל הנמענת ומבקש ממנה בעברית יומיומית וישירה: "בלבלי אותו/אל תעשי לו חשבון". כלומר, הדובר מייעץ לנמענת כיצד כדאי לה להתנהג עם גבר אחר, שזהותו אינה ידועה לנו (מכאן ואילך נשתמש בכינוי "הבחור" כדי להתייחס אליו). מהביטוי "אל תעשי לו חשבון" אנו למדים כי הדובר מציע לנמענת להתייחס אל הבחור באדישות מסוימת, או בחוסר רצינות. בנוסף, ניתן להסיק מכך, על דרך השלילה, שמערכת היחסים בין הנמענת ובין הבחור היא כזו שבה נהוג בדרך כלל כן "לעשות לו חשבון" – ככל הנראה מערכת יחסים זוגית. בשורה השלישית של הפזמון מוסיף הדובר וחושף כי גם אליו התייחסה כך הנמענת בעבר ("בלבלי אותו כמו שבלבלת אותי"): ניתן להניח שהדובר והנמענת היו גם הם מעורבים במערכת יחסים זוגית בעבר.
בבתי השיר מתאר הדובר את מערכת היחסים של הנמענת והבחור כפי שהוא רואה אותה מנקודת מבטו: הוא חושב שהנמענת לא צריכה להיות במערכת יחסים עם הבחור, ואף מביע את דעתו בפניה ("כמה פעמים אני אומר לך/שזה הבחור לא בשבילך"); מסופר לנו שהוא מספק תמיכה רגשית לנמענת ברגעי המשבר שהיא חווה בזוגיות שלה עם הבחור ("כמה רגעים אני אזכיר לך/שבכית לו עד צאת נשמתך", "הסיפורים שלך אני שמעתי/וכל מעלליו ידעתי"); ולבסוף אף מתוודה על רגשותיו כלפי הנמענת, גם אם הוא עצמו אינו מבין את הסיבה לתחושותיו ("לא האמנתי ולא הבנתי"/איך פתאום בך אני חשקתי").
הפתרון שמציע הדובר לבעיות שחווה הנמענת בזוגיות שלה עם הבחור הוא זה ששב ומופיע בפזמונים – יצירת בלבול אצל הבחור כאסטרטגיה של התמודדות. ואכן, מחקרים סוציולוגיים מראים כי נשים אכן בוחרות, לעתים, באסטרטגיות כאלה – מניפולציות אשר מייצרות עמימות, אי־ודאות, או בלבול – בשביל להתמודד עם מערכות חברתיות שמוטות באופן בלתי מאוזן כנגדן, לרבות מערכות יחסים זוגיות בחברות פטריארכליות.1 ניתן להבין את עצותיו של הדובר לנמענת כצורה של "התמקחות עם הפטריארכיה": יצירת הבלבול עשויה להיות הדרך של נשים לשמור על האוטונומיה שלהן בתוך מערכת היחסים, מבלי לאבד את מעמדן או להסתכן בעימות חזיתי שבו הן עלולות להפסיד.2
דיון ביקורתי/פרשני
השיר "בלבלי אותו" עומד במרכזו של מאמר סוציולוגי הדן בהיווצרות המושג "מזרחית–לייט" ברדיו הישראלי:
ההתכתבות הבאה בפורום של חובבי רדיו באינטרנט (נענע, 2003) חושפת את הלוגיקה העיקרית שיוצרת את ההבחנה בין שני סוגי המוזיקה המזרחית. בשנת 2003 הצליח לראשונה הזמר פרץ לחדור לפלייליסט של גלגל"צ עם השיר "בלבלי אותו". אחד המאזינים בפורום התלונן על "ההתדרדרות" של גלגל"צ שמשמיעה שירים מהסוג הזה. השדרן וחוקר המוזיקה להב השיב לו שגלגל"צ הייתה אמורה לפעול לפי פורמט AC, שמשמעותו בחירת שירים בלי "קצוות חדים" שעלולים "לעצבן אנשים". לטענתו ההתדרדרות בסטנדרטים של התחנה נובעת מהקושי לתרגם את לוגיקת ה-AC לשדה המוזיקה בישראל: "אסור ששיר שהוא AC יעצבן אנשים שלא אוהבים אותו. הוא יכול לשעמם – אבל לא לעצבן. בלי קצוות חדים, זוכרים? בלבלי אותו מצליח לעצבן לא מעט אנשים, ולכן כנראה שהוא לא מתאים".3
מה יש ב"בלבלי אותו" שמצליח "לעצבן לא מעט אנשים"? יתכן שהשפה היומיומית והישירה בשיר עשויה לגרום להסתייגות הנובעת מתוך תחושה שמילותיו "דלות" או "רדודות", וזאת חרף הפוטנציאל הפמיניסטי והחתרני הטמון בהן.4 אבל הסבר כזה אינו ממצה כמובן – חובה עלינו לשקול גם את המרכיבים המוזיקליים בשיר. אם נעיף מבט ברשימת כלי הנגינה הנשמעים בשיר–תופים, סינתיסייזר, דרבוקה, כינורות, בס חשמלי, גיטרה חשמלית מזרחית, קולות רקע, מחיאות כף, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית – נוכל לראות את כל הכלים המרכזיים האופייניים למוזיקה המזרחית בתקופה המכוננת שלה: שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. הגיטרה החשמלית המזרחית, המקצב הריקודי (איוב) המשלב תופים עם דרבוקה דומיננטית ומחיאות כף, בתוספת שלל אפקטים וצלילים אלקטרוניים – מייצרים כולם יחד תחושה של חפלה עמוסה וסוערת, האופיינית לז'אנר התימני (והמרכזי) של המוסיקה המזרחית. עם זאת, קולו של פרץ שונה מן המקובל בסגנון התימני, והוא אופייני יותר לסגנון השירה הטורקי – זה שמכונה לעתים "מזרחית כבדה", "מוזיקת דיכאון" וכיוצא באלה. כל אחד מן המרכיבים הללו כשהוא לעצמו: השפה העברית הפשוטה, עומס כלי הנגינה ואווירת החפלה, כמו גם ניגון הקול ה"בכייני" של פרץ – יש בכוחו "לעצבן" מאזינים שמוזיקה מזרחית אינה כוס התה שלהם; קל וחומר שהשילוב של שלושתם בשיר אחד הוליד להיט שהצליח לסחוף ולהלהיב לא פחות אנשים ממה שהצליח "לעצבן".
הערות ומקורות
- פנינה מוצפי-האלר, בקופסאות הבטון: נשים מזרחיות בפריפריה הישראלית (מאגנס, 2012), 21–29.
- Denise Kandiyoti, "Bargaining with Patriarchy," Gender & Society 2, no. 3 (1988): 274–290, doi.org.
- דני קפלן, "ניתוח ניאו-מוסדי של עליית מוזיקה מזרחית לייט ברדיו הישראלי בשנים 2010-1995", סוציולוגיה ישראלית יג, חוברת 1 (2011): 145. AC הוא קיצור של Adult Contemporary – פורמט פופולרי של שידורי רדיו מסחרי בארה"ב.
- לדיון נוסף ב"רדידות" המילים בשיר, ראו אצל אבי שושן, "טראש, אבל לפניך," בתוך מהפכה של שמחה: מוזיקה ישראלית־מזרחית, ע' אופיר טובול (ראשון לציון: ידיעות ספרים,2024), 210–213.
