ראשיתה של המוסיקה הישראלית המזרחית משופעת בלחנים 'זרים'. להיטים רבים משלבים מילים עבריות, מקוריות או מתורגמות, עם לחנים מיוון, מטורקיה, ממצרים ומלבנון, ואף מארמניה והודו. אחד מהם הוא 'עינייך החומות' של זוהר ארגוב שיצא ב-1982. העצב, התקווה, והגיוון המוזיקלי שלו מספרים סיפור מסועף על מקורות המוזיקה המזרחית, ועל סבך ההשפעות מאגן הים התיכון, גם מצד 'שחקני מפתח' של האזור.
מצרים
השיר המצליח של זוהר ארגוב ידוע כגרסה לשיר היווני - 'Ta Mavra Matia Sou' של מַנוֹליס אַנְגֶלוֹפּוּלוֹס (Manolis Angelopoulos), אך מה שפחות ידוע הוא שגם השיר היווני הוא גרסה מחודשת לשיר מצרי של הזמר עבד אל-חלים חאפז.
זוהר ארגוב הקליט את השיר לאחר תקופת מאסר של שנה לאחר הרשעתו באונס
חאפז - זמר, נגן עוד ושחקן, היה מהבולטים בתור הזהב של המוזיקה המצרית – לצד אום כלת'ום, עבד אל-ווהאב, ופריד אל-אטרש. הוא נודע בשירה רגשנית ומלאת כאב, ביטוי למסלול חייו1. חאפז התייתם משני הוריו בגיל 5 וסבל ובתור ילד סבל ממחלת הבילהרציה, המחלה שגם גרמה למותו המוקדם, בגיל 47.2
בשנת 1975 הקליט חאפז בקולנוע ריבולי בקהיר את אחד משיריו המאוחרים - נִבְתִדִי מִנֵין אל־חִכַּאיַה (نبتدي منين الحكاية - מהיכן נתחיל את הסיפור), לפי לחן של של מוחמד עבדל אל-ווהאב.3 אל-ווהאב היה ידוע בלחניו הארוכים עם המבוא האינסטרומנטלי, המשולבים עם כלים, מקצבים והרמוניות מערביות. המאפיינים הללו קיימים גם בשיר הזה: פתיחה של שבע דקות ותקאסים4 במקאם 'כורד' שמבוצע בקלידים חשמליים עם גוון חדשני ונועז. אחרי התקאסים, התזמורת והקלידים ניגנו פתיחה באותו המקאם ועל מקצב לטיני. השיר היווני, וכמוהו "עינייך החומות", התבסס כולו רק על מלודיית הפתיחה מהשיר של חאפז – ואין בו זכר ליתר חלקי היצירה.
הזמן הארוך יחסית והמבנה השלם של הפתיחות ביצירותיו של אל-ווהאב מאפשרים את הפיכתן ללחן עבור שיר פופולארי באורך סטנדרטי. הפרקטיקה הזו מיושמת גם ב-'איילת חן' של דקלון וצלילי הכרם (מהפתיחה של אֶל־נַהַר אֶל־ח׳אלֶד). במקרה של 'עינייך החומות', הלחן הגיע לישראל בדרך עוקפת, מתרבות מוזיקלית ששימשה השראה מרכזית למוזיקה המזרחית כולה.
יוון
הגירה, רב-תרבותיות, והשפעות מוזיקליות אזוריות לא היו תהליכים ייחודיים בישראל של שנות ה-70. אלה התרחשו בכל המרחב הים-תיכוני. העם היווני עבר חילופי אזרחים מאסיביים, ושטח המדינה גדל עקב התפרקות האימפריה העות'מאנית. נסיבות אלה יצרו גיוון התרבותי ביוון. באטמוספירה הזו המוזיקה העממית הפופולרית, הרבטיקו ומאוחר יותר הלאיקו, שאבה לחנים ונושאים מהתרבות הטורקית והערבית. שירים רבים עסקו בדמות האישה הערבייה, למשל Αραπίνα-'ערבייה' של רוזה אשכנזי, זמרת הרבטיקו היהודייה. לרוב עסקו השירים ביופיו של שחור העיניים והשיער, כמו בתיאור הדמות בשיר של קזנג'ידיס 'ehis kormi arapiko' . לחנים רבים כמו 'Üsküdar'a gider ike' הטורקי ו'ah mustafa' של מחמד פאוזי המצרי הפכו ללהיטי רבטיקו.
מנוליס אנגלופולוס, יווני-צועני מאזור מקדוניה, היה זמר מרכזי בסגנון הלאיקו.5 הוא הוציא בשנת 1977 אלבום בשם 'O 'Prosfygas - 'המהגר'.6 באחד משיריו הוא חיבר בין המוטיב ה'שחור' מהרבטיקו לבין הלחן המצרי, וכתב יחד עם מארו ביזאני (Μάρω Μπιζάνη) מילים יווניות לאותה פתיחה אינסטרומנטלית של עבד אל-ווהאב. הוא קרא ליצירה - 'Ta Mavra Matia Sou'. הסולם ללא רבעי-הטון התאים לשירה של מנוליס ולנגינת הבוזוקי, והמקצב הלטיני ב-2 החלקים הראשונים של המנגינה השתלב בריתמוס הפופולרי של המוזיקה היוונית bolero. שני החלקים הפכו לבית ולפזמון של השיר. להמשך המנגינה המקורית, שבה התזמורת עוברת למקצב 'בלאדי', שהוא מקצב ערבי , לא חוברו מילים, והוא הפך לחלק אינסטרומנטלי בנגינת בוזוקי.
ישראל
בשנות ה-70 המאוחרות כבר היו בישראל מועדונים רבים של מוזיקה יוונית, נגני בוזוקי, ו-'קסטות' עם לחנים יווניים. האחים אשר ומאיר ראובני, בעלי חברת תקליטים והפקות גדולה והאמרגנים של זוהר ארגוב, הכירו את המוזיקה היוונית על בוריה עוד מילדות. זאת, בהשפעת השכנים משכונת יד-אליהו. הם שילבו לחנים יווניים רבים באלבומיהם, בין היתר בגלל המחסור במלחינים ישראלים שכתבו לז'אנר המזרחי.7
בשנת 79', בחיפוש אחר לחנים יוונים לאלבום של ארגוב, נפגשו האחים ראובני וארגוב עם איזידור סרנגה בביתו. סרנגה היה אמרגן של זמרי מוזיקה יוונית והוא אביהם של סוזי ושלומי סרנגה. איזידור הציע להם את 'Ta Mavra matia sou' שנתיים לאחר יציאתו, לצד מילים עבריות שכתבה סוזי, בתו בת ה-14.
סוזי כתבה אז כתחביב. היא שמרה על נושא השיר, אך ביצעה שינוי קל - 'עינייך החומות' במקום 'עינייך השחורות'. היו אלה עיניים של בחור, שסוזי הייתה מאוהבת בו בסתר. לדבריה, ארגוב אמר לה בפגישה - "אהבתי את הכתיבה שלך, אבל זה כתוב על גבר ואני רוצה לכתוב על אשה, אז לכי לחדר, תשני את המילים".8 סוזי אכן שינתה את המילים, אך שמרה על האווירה העצובה, המשתוקקת והנוסטלגית של חאפז ואנגלופולוס, ועל כתיבתה הנאיבית והצעירה של הנערה שהייתה. ייתכן גם כי המילים נכתבו מנקודת מבטו של אותו נער מהשכונה שבו הייתה מאוהבת, והיה מבוגר ממנה ב-4 שנים, והיא הילדה שלא רוצה ש-'יזלזלו ברגשות שלה'. עם השנים סוזי סיפרה לבחור ההוא, עמיר כליף, כי השיר נכתב עליו והם הפכו לזוג והתחתנו.9
ארגוב והאחים ראובני 'אימצו' את השיר והתכוונו להקליט אותו לאלבום 'היו זמנים' - האלבום השלישי של ארגוב. אחרי ההצלחה של האלבום השני 'אלינור' (אף הוא תרגום לשיר יווני - Iparho), הוקלט 'היו זמנים' באולפני טריטון, מהאיכותיים והיקרים בארץ - בוודאי ביחס למוזיקה המזרחית באותה התקופה. לראיה, גם אלבומיהם של אריק איינשטיין, שלמה ארצי וגזוז הוקלטו באותו האולפן. ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של מרסל לידג'י (קלידים) ויהודה קיסר (גיטרה), שניים שליוו את ארגוב בהופעותיו באותם הימים.10
קיסר ולידג'י הדגישו בגירסתם את התופים ואת הגיטרה, והעיבוד היה מודרני יותר מהעיבוד היווני. הם שמרו על אחד האלמנטים שמייחדים את השיר - התקאסים (אלתור) הפתיחה. לידג'י ביצע את התקאסים במלואו ובשינויים קלים שהביעו את סגנונו האישי. 'אריס' נחום ניגן את קטע הבוזוקי האינסטרומנטלי לקראת סוף השיר. האלבום אומנם יצא ב-1981, אך בסופו של דבר 'עינייך החומות' לא נכלל בו, ויצא רק שנה לאחר מכן באלבום 'מארח בחפלה של כוכבים'.
השיר זכה לגרסאות כיסוי רבות, בין היתר של חיים משה, זהבה בן ואייל גולן. בשנת 2001 הקליט את השיר שלומי סרנגה, הילד בן ה־6 שנכח בפגישה ההיא של אחותו עם ארגוב. סרנגה כלל את הגירסה היוונית של השיר במחרוזת מתוך אלבומו 'חגיגה יוונית', ונטע את מקורו היווני של השיר בתודעה של הקהל הישראלי. אמנם המקור המצרי של השיר נותר הרחק מאחור בתודעה הציבורית, אך הוא יכול ללמד על תהליך היווצרותן של מסורות מוזיקליות, ועל ההשפעות המוזיקליות השונות היוצרות מרקמים מוזיקליים מעניינים בכל האזור ובישראל בפרט.
הערות ומקורות
- מאחורי השירים של עבד אלחלים/אלחאן, (תוכנית רדיו), נ. אלכאטר kan.org.il
- ערך הבריטניקה של חאפז britannica.com
- cinema treasures תמונה מתוך: cinematreasures.org
- קטע אלתור פותח, מבוצע ע"י כלי אחד, המציג את המקאם של היצירה.
- אתר greek music, greek songs greeksongs-greekmusic.com
- אתר discogs.com discogs.com
- מראיון שערכתי עם מאיר ראובני, 27.10.2025
- מתוך ראיון עם סוזי סרנגה. אבי כאבון, אתר מאקו, 06.05.2016 mako.co.il
- ראה:8
- היו זמנים (אלבום) -ויקיפדיה he.wikipedia.org
