גלבי (לדמע עיני)

מבוא כללי

אהרן עמרם ז"ל נודע כאחד מן הזמרים המרכזיים והחשובים ביותר של העדה התימנית, וכמי שהקדיש את חייו לשימור ולהחייאה של מסורות השירה התימנית השונות – שירת הקודש, שירת החול, ונוסח הקריאה בתורה.¹ ההקלטה הראשונה של אהרן עמרם לשיר "גלבי" יצאה בשנת 1961 בשם לדמע עיני, בליווי אנסמבל ערבי קלאסי. בשנת 1971 הוציא יזהר כהן גרסה באנגלית לשיר בשם Illusions (אשליות) שזכתה להצלחה והעניקה לשיר חיים חדשים כשיר פופ. באותה תקופה הקליט עמרם גרסה חשמלית לשיר, ובה מנגן הרכב כלים טיפוסי למוסיקה המזרחית. השיר זכה להצלחה בין לאומית חסרת תקדים בשנות השמונים של המאה העשרים, בביצועה של עפרה חזה ובהפקתו של יזהר אשדות.² סיפורו הייחודי של שיר זה, על גלגוליו השונים, מערב דמויות מפתח רבות מכל סגנונות המוזיקה הישראלית.

תעודת הזהות של השיר

ביצוע: אהרן עמרם/ יזהר כהן/צלילי העוד/עפרה חזה
כותב: אהרן עמרם
מלחין: אהרן עמרם
מעבד: אהרן עמרם/אלדד שרים/דורון פיקר/בני נגרי/יזהר אשדות
סוגה: מזרחית/רוק/פָאנק/פופ אלקטרוני (EDM)
שנת היצירה: 1961

כלי נגינה: כינור, צ'לו, קאנון, חליל נאי, פח, כלי הקשה נוספים (גרסת אהרן עמרם 1961). תופים, בס חשמלי, גיטרה חשמלית, סינתיסייזר (גרסת אהרן עמרם שנות ה־70).

היסטורית ההקלטות והביצועים של השיר

השיר "לדמע עיני" זכה לביצועים רבים ולגרסאות כיסוי רבות, הן בשפת המקור (תימנית־יהודית) והן באנגלית, ובאופן מעניין הוא היה סמן של התחלות חדשות עבור רבים מן האומנים שהקליטו וביצעו אותו. ההקלטה הראשונה של השיר נעשתה על ידי מחברו – אהרן עמרם. באותה התקופה עמרם החליט לצאת לדרך חדשה ולהקים חברת תקליטים עצמאית בשם "צלילי תימן", שתוקדש להפצת המוזיקה התימנית שעל החייאתה היה אמון. השיר "לדמע עיני" היה הסינגל הראשון שעמרם בחר להוציא לאור.³ בהקלטה זו ניתן לשמוע אנסמבל ערבי מסורתי שכולל כינור, צ'לו, קאנון, חליל נאי וכלי הקשה (לרבות הקשה על פח) – בהשתתפותם של האחים אל־כוויתי.

בשנת 1970 החל יזהר כהן – בעודו משרת בצוות הווי של להקת הנח"ל – לבצע את השיר בהופעות חיות. הוא חיפש אחר לחן תימני לביצוע בשפה האנגלית, ולשם כך נעזר בידידתו, הזמרת מרגלית צנעני, שהציעה לו לבצע את "לדמע עיני". במהלך שירותו הצבאי צוּוַת באחד הימים ללהקת פיקוד דרום, ובדרך להופעה בבאר שבע ביקש כהן מרוני בראון שיכתוב מילים באנגלית לאותו הלחן. עוד באותו הערב כבר הופיע כהן לראשונה עם השיר, שזכה לשם Illusions. בשנת 1971 שיחרר כהן את השיר כסינגל הבכורה בקריירת הסולו שלו. בהקלטה זו, בעיבודו של אלדד שרים, ניתן לשמוע שילוב של להקת רוק וכלים תזמורתיים, שהיה אופייני ללהקות הצבאיות ולפסטיבל הזמר הישראלי בשנות השבעים – אך בתוספת ייחודית ובולטת של תיפוף על פח, שמעניקה לה גוון אתני־תימני. בהקלטה זו ניתן לשמוע לראשונה מעין מאוול, שנוסף כאן לראשונה לשיר על ידי כהן.⁴ יתכן שההשראה לתוספת המאוול הגיעה מן הפתיחה להקלטה מפורסמת אחרת של עמרם – זו של השיר אם ננעלו (מילים: ר' שלום שבזי, לחן: אהרן עמרם). Illusions צעד במצעד הלועזי של הגל הקל, הפך ללהיט, וזכה לגרסת כיסוי של הצמד חדוה ודוד (1975, גם כאן ניתן לשמוע את המאוול). שיר זה אף הוקלט בספרדית בשנת 1979.

באופן מעניין, גם בגרסאות כיסוי שהוקלטו במהלך שנות ה־70 בתימנית ניתן לשמוע את התוספת של המאוול: בביצוע חי ברדיו של צמד העמרנים משנת 1974, ובהקלטה שלהם משנת 1979; ובהקלטה המוכרת יותר של להקת צלילי העוד משנת 1975, שם בוצע השיר באווירת סרף־רוק אפלולית תחת השם "לבי האוהב" (בעברית, אף על פי שבוצע בתימנית). בסביבות שנת 1970 (המועד המדויק אינו ידוע), עוד לפני ההקלטה של צלילי העוד, הקליט אהרן עמרם ביצוע חשמלי משלו לשיר, בתימנית כמובן – וללא המאוול, ללמדנו שמרכיב זה לא נתפס על ידי המחבר כחלק אינטגרלי מן השיר. הקלטה זו היא, למעשה, אחד המופעים המוקדמים ביותר של הרכב הכלים האופייני למוזיקה המזרחית – גיטרה חשמלית מזרחית, בס חשמלי, תופים וסינתיסייזר. זוהי תרומתו העיקרית והחשובה ביותר של עמרם לסגנון המוזיקה מזרחית, והשפעתו עליו, בתקופת התהוותו הראשונית.⁵

בשנת 1984 יצא לאור אלבומה של עפרה חזה, "שירי תימן" שבו הקליטה שירים תימניים בעיבודי ג'אז אתניים של בני נגרי, וביניהם גם "לדמע עיני" – שזכה כאן לראשונה לשם בו הוא עתיד להתפרסם בעולם כולו: גלבי. גם בהקלטה זו של חזה ניתן לשמוע את מרכיב המאוול, אם כי היא מגישה אותו באופן שונה מאוד מכל ההקלטות שקדמו לה.⁶ תהליך שיווק האלבום נתקל בחומה הבצורה של השידור הציבורי בישראל של שנות השמונים, ויאיר ניצני, שעבד אז כמנהל בחברת התקליטים "הד ארצי", ביקש מחברו ללהקת תיסלם (שלא מכבר התפרקה) – יזהר אשדות – לנסות ולעשות רמיקסים לשירי האלבום בניסיון לקדם את מכירותיו. השיר שנבחר לרמיקס הראשון היה לא אחר מאשר "גלבי". מתוך מחשבה לפנות לקהל צעיר יותר, יזהר אשדות הפיק לשיר רמיקס בסגנון הסינת'־פופ שהיה פופולרי באירופה בשנות השמונים. השילוב בין השפעות הסגנון האלקטרוני ובין המוזיקה התימנית מיצבו את הרמיקס כדוגמה חלוצית של סגנון ה־worldbeat.⁷ כיאה לקטע שיועד לרחבות הריקודים באותה התקופה, הרמיקס יצא לאור כסינגל שהודפס על תקליט 12", במספר מהדורות ובאורכים משתנים.⁸ תחילה הסינגל לא זכה להצלחה בארץ, אבל בדרך יוצאת דופן הוא החל להישמע בתחנות רדיו בבריטניה – דבר שהוביל לתחילתה של הקריירה הבין-לאומית של עפרה חזה.⁹

עפרה חזה סיפרה שהיא גדלה על שיריו של אהרן עמרם. בבית הוריה היו כל התקליטים שלו ואימה הייתה שרה עם התקליטים. חזה אף הייתה תלמידה שלו, ולמדה אצלו שיעורים פרטיים. בשיחה עם עמרם, חזה מכנה את הביצוע האלקטרוני שלה שהצליח בעולם "גרסת דיסקו".¹⁰ מבחינת הסאונד והגרוב, הרמיקס של יזהר אשדות לעפרה חזה נשמע קרוב יותר לסגנונות אלקטרוניים משנות ה־80, כגון טכנו מוקדם או סינת־פופ – ולא לסגנון הדיסקו במובנו הצר; יחד עם זאת, העובדה ששוחרר כרמיקס שהודפס על תקליט 12" ויועד לרחבות הריקודים בהחלט מצדיקה את השימוש בתווית סגנונית זו במובנה הרחב.

מילות השיר

לְדַּמע עַינִי [קַלבִּי]

המקור התימני תרגום לעברית

לְדַּמע עַינִי יְכּוּן בַּאבּ אלסְמַא מַפתּוּח. לְדְמָעוֹת עֵינִי יְהָא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם פָּתוּחַ.

לַאסִיר מִן דַא אלהַוַוא וַאנַא צְגִיר מַצלוּם. לְבָל אֵלֵךְ מִזֶּה הָעוֹלָם וַאְנִי צָעִיר עָשׁוּק.

יָא רַבִּי אִרחַם וְדַּאוִי קַלבִּי אלמַ‏גּ‎‏רוּח: הוֹי אֱלֹהֵי רַחְמֵנִי וְרַפֵּא לְבָבִי הַפָּצוּעַ:

מִן פַין אַגִּי לָךּ וּמִן פַין אַלתְּוי בַּעדַּךּ. מֵהֵיכָן אָבוֹא אֵלֶיךָ וּמֵהֵיכָן אֶתלַוה אַחֲרֶיךָ.

מִן פַין טְרִיק אלמְחִבֵּהּ לַא דַּאכְלִי קַלבַּךּ: מֵהֵיכָן מְסִלּוֹת הָאַהְבָה אֶל תּוֹךְ לִבֶּךָ:

חַזַרְתְּנִי בְּלעִיוּן אלסוּדּ כִּלגִרבַּאן. הִבָּטתָּ בִּי בְּעֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת כעוֹרֶב.

סַבַּרת נַפְסַךּ עַדִּ‏‏ים אַלנַטק בִּלִּסַאן: עָשִׂיתָ עַצְמְךָ חָסֵר דִּבּוּר בַּלָּשׁוֹן:

קַלבִּי יְחִבּ אלהַווא לָא תִמנְעוּ מִנִּי. לִבִּי אוֹהֵב אֶת הַחַיִּים אַל תְּמנְעוּ מִמֶּנִי.

לַא לִי חַבִּיבּ יִסתְּמִע קַוּלִי וְיִרחַמנִי. אֵין לִי אָהוּב יִשְׁמַע דְּבָרַי וִירַחְמֵנִי.

מַן דִי גְּרַח דַא אלקוּלַיבּ מַן דִי תְּעַדַּאנִי. מִי זֶה פָּצַע אֶת הַלֵּבָב מִי זֶה שׂ‎‎נָאַנִי.

מַא חַד גַירַךּ שְׁבִּיהּ אַלכַּאס ואלצִּינִי: אֵין זוּלָתְךָ הַדּוֹמֶה לְכוֹס וְסִפְלוֹנִי:

דיון במילות השיר

השיר משתייך לסוגת שירי החול התימנים – שירים העוסקים לרוב ברגשות ובנושאים חילוניים נוספים, ואינם בעלי תוכן דתי מובהק. כבר מתחילת דרכו כזמר גילה עמרם עניין בשירת החול, והתבלט לא רק כזמר־מבצע, אלא גם ככותב וכמלחין של שירים בסגנון זה. יש לתת את הדעת על כך ששירת החול התימנית הייתה נחלתן של הנשים, בעוד הגברים היו אלה שעסקו בשירת הקודש ובפיוטים. עמרם מצא בסוגה זו ביטוי לכישרונו היצירתי בשל החופש האמנותי שהיא מאפשרת, וכתב שירי חול רבים שתרמו לקידומה ולהחייאתה.¹¹

השיר בנוי במבנה סטרופי – רצף של בתים בני שתי שורות כל אחד (למעט הבית הראשון שבו שלוש שורות), שביניהם מפרידים קטעי מעבר כֵּלִיִּים. מילות השיר מתארות את עולמו הרגשי של דובר צעיר, הפונה אל נמען בלתי ידוע. הן הדובר והן הנמען בשיר מתוארים בלשון זכר. אם נניח שהנמען בשיר הוא אינו האל (כיוון שבשירת חול עסקינן), הרי שמתוך כינויי הגוף הזכריים בשיר מפציעה עמימות מגדרית מסוימת שאינה אופיינית כלל לתקופה, לסגנון, או ליוצר. הסבר אפשרי לכך הוא היותה של שירת החול סוגה נשית, כך שבאופן טבעי דמות הנמען בשירי האהבה שבסוגה הייתה בדרך כלל גברית. כיוון שהשיר נכתב על ידי יוצר גבר במקרה זה, גם דמותו של הדובר נטענת במגדר גברי, המתבטא בשימוש בלשון זכר (למשל: "וַאנַא צְגִיר מַצלוּם").

בבית הפותח הוא מביע תקוה שהבכי שלו ודמעותיו יהדהדו בשמיים, מתאר את חששותיו ממוות בטרם עת, ומבקש מן האל רחמים וריפוי ללבבו הפצוע. בבית השני הדובר מתאר את החיפוש אחר האהבה; ואילו בבית השלישי נעשה שימוש בדימויים מעוררי אימה ("עיניים שחורות כעורב", "חסר דיבור בלשון") כדי לתאר את התחושה של אהבה חד־כיוונית. בבית הרביעי מבקש הדובר לחגוג את החיים ואת רגשות האהבה שבליבו, אך מצר על כך שאין לו אהוב. בית זה הוא הפותח את הביצוע של להקת צלילי העוד לשיר, והמילה הפותחת אותו – "קַלבִּי" – היא שהעניקה לשיר את השם בו התפרסם בביצועיה של עפרה חזה. בבית האחרון שואל הדובר מי זה ששונא אותו ופצע את לבבו, ומסיים בשורה חידתית מעט: "אֵין זוּלָתְךָ הַדּוֹמֶה לְכוֹס וְסִפְלוֹנִי". ניתן לפרש שורה זו כמעין דימוי של אהבה רעילה: למרות כל הצער שהסב הנמען לדובר לאורך השיר, הדובר עדיין דבק באהבתו לנמען ("אֵין זוּלָתְךָ"), ומדמה אותו למשקה משכר וממכר – המסב אושר לזה הצורך אותו, וגם גורם לו נזק – בעת ובעונה אחת.

טבלת הקלטות וביצועים¹²

• שם השיר · שם המבצע/ת · מפיק/מעבד · אלבום · שנה · שפה · סגנון
• לדמע עיני · אהרן עמרם · אהרן עמרם · סינגל · 1961 · תימנית · מוזיקה תימנית־ערבית
• לדמע עיני · אהרן עמרם · אהרן עמרם · שגאני בארק אל-קבלה · 1968–1974? · תימנית · מזרחית
• Illusions · יזהר כהן · אלדד שרים · סינגל · 1971 · אנגלית · רוק
• Illusions · הכנופייה¹³ · --- · ביצוע חי בטלוויזיה הישראלית · 1973 · אנגלית/תימנית · רוק
• לדמע עיני · צמד העמרנים · אריה לבנון · ביצוע חי ברדיו קול ישראל · 1974 · תימנית · פולק
• לבי האוהב · צלילי העוד · דודי רוזנטל · צלילי העוד · 1975 · תימנית · מזרחית
• Illusions · חדוה ודוד · טובי דוד · חדוה ודוד · 1975 · אנגלית · רוק
• Illusions · יזהר כהן · אלדד שרים · A-Ba-Ni-Bi B-side · 1978 · אנגלית · פָאנְק
• פופ תימני? · דוד טל · ? · ? · 1979 · ספרדית¹⁴ · רוק
• גלבי · עפרה חזה · בני נגרי · שירי תימן · 1984 · תימנית · ג'אז/מוזיקת עולם
• Galbi 12" · עפרה חזה · יזהר אשדות · סינגל · 1985 · תימנית · Worldbeat
• Galbi 12" extended mix · עפרה חזה · יזהר אשדות? · סינגל · 1988 · תימנית · Worldbeat
• Galbi · עפרה חזה · יזהר אשדות · וידאו קליפ · 1988 · תימנית/אנגלית¹⁵ · Worldbeat
• מחרוזת: גאלבי יחב (אשליות), אשאל אלוהי, הפרח בגני · זוהר ארגוב · הקלטה מהופעה חיה משנות ה־80 · בן בלי בית · 1995 · תימנית · מזרחית
• גלבי · לירון עמרם · לירון עמרם · קול הנשמה – שרים עפרה חזה · 2025 · תימנית · מזרחית אלטרנטיבית

הערות ומקורות

1. יוסף טובי, "אהרן עמרם – נעים זמירות תימן", תימא: כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה ט (תשס"ו), 16-7.
2. ברצוני להודות לשורה ארוכה של אנשים שסייעו באיסוף המידע לצורך כתיבת מאמר זה: לירון עמרם, יזהר כהן, דודי פטימר, יהודה קיסר, אורי ורטהיים, ערן ליטוין, וד"ר עמליה קדם ממחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית.
3. לירון עמרם, "השיר התימני שכבש את העולם," בתוך מהפכה של שמחה: מוזיקה ישראלית־מזרחית, ע' אופיר טובול (ראשון לציון: ידיעות ספרים,2024), 44–51.
4. מאוול הוא מחווה מוזיקלית קולית מאולתרת, ללא מילים, הנפוצה במוזיקה מרחבי העולם הערבי (אם כי לא במוזיקה התימנית המסורתית).
5. עוד על כך ראו גם אצל לירון עמרם, "השיר התימני שכבש את העולם". יהודה קיסר, נגן הגיטרה של להקת "צלילי העוד" אישר בהתכתבות פרטית עם כותב שורות אלה שאכן הוא הושפע מן ההקלטה החשמלית של עמרם בבואו להקליט עם ההרכב את הביצוע שלהם לשיר.
6. למעשה, המאוול של חזה ב"גלבי" מציג השפעות הן מן המאוול של כהן ב־Illusions, והן מן המאוול של עמרם ב"אם ננעלו".
7. אדוין סרוסי ומוטי רגב, מוסיקה פופולרית ותרבות בישראל (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2013), 284–285.
8. תקליטי 12 אינצ' איפשרו להפיץ מוזיקה באופן שתעדף את איכות הסאונד על פני משך הנגינה האפשרי (הם הכילו פחות מוזיקה אך באיכות גבוהה יותר בהשוואה לתקליטים אריכי נגן [LP]). לכן הם נועדו מראש להשמעה ברחבות הריקודים של המועדונים והדיסקוטקים, והתפתחותם קשורה בהתפתחות סגנון הדיסקו שמקורו בניו יורק.
9. הסיפור המלא והמיוחד אודות האופן בו הגיע הרמיקס של "גלבי" לאירופה מפורט ב"עפרה חזה: 'אם ננעלו'", שיר אחד (עונה 2, פרק 11), כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, kan.org.il.
10. ליבי – ערב הוקרה לאהרן עמרם, kan.org.il.
11. לירון עמרם, "השיר התימני שכבש את העולם". ראו גם אצל אבנר בהט, מוזיקה יהודית: שער לאוצרותיה וליוצריה (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011), 85–86.
12. לפלייליסט חלקי של הביצועים השונים של השיר, ראו בקישור.
13. רביעייה בהנהגתו של יזהר כהן. החברים הנוספים בה היו מרגלית צנעני, רזי אמיתי ואסתי כץ.
14. הוקלט בלוס אנג'לס.
15. מילים נוספות באנגלית מאת בצלאל אלוני.