בן מוש: מהמנדולינה לגיטרה החשמלית
משה בן משה, המוכר בכינוי בן מוש, נולד ב־1947 בשכונת שבזי בתל אביב (דודי פטימר, דודיפדיה). הוא התחיל בחפלות של צמד השובלים, משה משומר ושלמה מורי, והלך בעקבות משומר אל המנדולינה והבוזוקי (מעריב, 2023). בסוף שנות השישים הקים עם דקלון את הצמד צלילי הכרם, שהופיע בחפלות של שירים יווניים ובהמשך גם תימניים (סטריאו ומונו: צלילי הכרם).
בנסיעה ללונדון יעץ לו בן דודו לעזוב את המנדולינה והבוזוקי ולעבור לגיטרה (מעריב, 2023). לפי קוטנר, ב־1970 הביא בן מוש מלונדון גיטרה חשמלית ומכונת תופים קדומה, וכך יכול הצמד להישמע כמעט כמו להקה. באלבום הבכורה של צלילי הכרם, ב־1975, ניגן את קטעי הסולו בגיטרה חשמלית שנשמעת כמו בוזוקי, במסורת של אריס סאן (סטריאו ומונו: צלילי הכרם).
קיסר: רוק ואריס סאן
יהודה קיסר למד לנגן משמיעה. לדבריו, האזין ברדיו ללד זפלין, לדיפ פרפל ולאריק איינשטיין, ומצד שני לאריס סאן. הוא הלך להופעות של סאן וניסה לחקות כל תו. "אריס סאן היה המורה שלי, בלי שידע שאני התלמיד שלו", סיפר (ynet, 2008).
בשנות השבעים ליווה קיסר זמרים, ובהם אהובה עוזרי ובועז שרעבי. לדבריו, כשהקים עם דנוך את צלילי העוד התערבבו אצלו הרוק והנגינה של סאן, ומהערבוב הזה נוצר המושג "גיטרה מזרחית" (ynet, 2008). לפי קוטנר, קיסר לא ניגן מוזיקה מזרחית לפני שהצטרף לדנוך (סטריאו ומונו).
אחר כך הפך קיסר לנגן באירועים ובהקלטות. בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים ניגן עם ג׳קי מקייטן, משה גיאת וזוהר ארגוב. לפי קוטנר, הוא הקליט את ארגוב באולפן מאולתר במועדון "הברווז" בתל אביב, וכך נולד אלבומו הראשון, אלינור (סטריאו ומונו: יהודה קיסר).
שתי גישות, צליל אחד
בכתבה של בן שלו ב"הארץ" תוארו בן מוש וקיסר כמי שנבדלים בגישותיהם, אך אחראים יחד להשרשת צליל הגיטרה הים־תיכונית בישראל, צליל שאריס סאן הביא לכאן. הצליל מתואר שם כ"דק, חד, עגול, מסתלסל וקופצני" (הארץ, 2019).
ב־1979, אחרי שלושה חודשים בלונדון, החליט דקלון להישאר שם. בן מוש חזר לבדו, ובעצת אביהו מדינה צירף לצמד את הזמר הצעיר חיים משה, שעוד שר אז בתימנית (מעריב, 2023). בן מוש ניגן באלבום הפריצה של חיים משה, אהבת חיי (דודיפדיה). לדבריו, הוא הלחין את שיר הנושא, והוא שותף רשמי עם אביהו מדינה בלחנים של הפרח בגני, "להיות אדם" ו"סוד המזלות" (מעריב, 2023).
בהמשך פנה בן מוש להפקה. הוא טיפח את ישי לוי, ובסוף שנות השמונים עבר עם אחיו לעיבודים ולהפקות. הוא עיבד והפיק את אלבומיו הראשונים של אלי לוזון, והפיק את "בגלל הרוח" של שלומי שבת, מ־1989 (דודיפדיה). קיסר, לפי קוטנר, נעשה מגלה כשרונות: בסוף שנות השמונים גילה בעוספיא את הזמר הצעיר שריף, ואחריו טיפח את הזמרת שמרית (סטריאו ומונו: יהודה קיסר).
ב־2010 הוציא קיסר את נעימת הקיסר (חריף), וב־2025 היה בין זוכי פרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל (אייס). ראיונות נוספים מופיעים בעמודים ראיון עם יהודה קיסר וראיון עם משה בן מוש.