ג׳ו עמר ודור החלוצים

זמר מסטאת בקול ישראל

יוסף (ג'ו) עמר נולד ב־1930 בעיר סטאת שבמרוקו, ועלה לישראל ב־1956 עם אחיו שלום (ויקיפדיה: ג'ו עמר). לפני עלייתו הספיק להוציא עשרה תקליטים במרוקו. באולפני קול ישראל לא הורשה לשיר במרוקאית, וקיבל הזדמנות לשיר שיר עברי שחיבר, "ישמח משה" (הספרנים, בלוג הספרייה הלאומית). בתחילה עבד בארץ כמורה וכחזן (הספרייה הלאומית).

ב־1960 השתתף עמר בפסטיבל הזמר והפזמון, ושם שר עם לילית נגר את "ליל החג", שהגיע למקום השלישי. הוא גם היה הראשון שהקליט את "שלגיה" של נעמי שמר (ויקיפדיה: ג'ו עמר). בספרו כתב עמר שבתחילה זלזלו במוזיקה המזרחית וביוצריה, ולכן דבק בה הכינוי "שירי התחנה המרכזית" (הספרנים).

ואדי סאליב ולשכת העבודה

ב־9 ביולי 1959 נורה בידי המשטרה תושב שכונת ואדי סאליב בחיפה, עקיבא יעקב אלקריף, בבית קפה בשכונה, והאירוע הצית הפגנות ומהומות של יוצאי עדות המזרח בכמה ערים (מעריב). זמן קצר אחר כך כתב והלחין עמר את "שיר השיכור", ובו מחה על הגורמים למאורעות. בכתבה ב"דבר" מדצמבר 1959 נכתב שהשיר נקלט מהר מאוד, ושמזמזמים אותו פועלים, נערות ביישובי עולים ופקידים בערים (מעריב).

באוטוביוגרפיה שלו כתב עמר שגם את לשכת עבודה חיבר בזמן מאורעות ואדי סאליב (הספרנים). לפי "הארץ", ההקלטה נעשתה ככל הנראה כשנה אחרי המהומות (הארץ). בבלוג הספרייה הלאומית מכונה עמר "זמר המחאה המזרחי הראשון" בתולדות ישראל (הספרנים).

במסגרת הסדרה "שבעה שירים לשבעה עשורים" בחר מבקר המוזיקה בן שלו ב"לשכת עבודה" כשיר המייצג את השנים 1958 עד 1968 (הארץ). בסרטון שבעמוד זה מתראיין על השיר ראובן אברג'ל (ערוץ הארץ ביוטיוב), פעיל חברתי שהיה ממנהיגי הפנתרים השחורים (הארץ).

פלפל אל־מסרי: מקהיר לשכונת התקווה

לצד עמר פעל אלברט (אברהם) מוגרבי, הידוע בכינוי פלפל אל־מסרי. הוא נולד בקהיר ב־1928, היה כוכב ילדים בקולנוע המצרי, ועלה לישראל ב־1954 (מעריב). בארץ הופיע בלילות בבתי קפה, בעיקר ב"קפה נוח" בשכונת התקווה בתל אביב, והקליט בחברת קוליפון, לימים "האחים אזולאי" (מעריב). בשלהי שנות החמישים הוזמן לשיר בערבית בתוכנית "שחרזדה" של קול ישראל, ומכיוון שבאותה תוכנית הופיע גם הזמר פלפל אל־גורג'י, הוסיף לכינויו "פלפל" את המילה "אל־מסרי", כלומר המצרי (מעריב).

חברו אלברט שטרית התאים מילים עבריות ללחנים מצריים ומרוקאיים, ופלפל אל־מסרי הגיש אותם בהומור ובהגשה תיאטרלית (ynet). שירו הראשון בקוליפון היה "הכל בתשלומים" (מעריב), ובין שיריו הידועים גם שמחה גדולה הלילה. בראשית יוני 1960 הפסיק קול ישראל להשמיע את שיריו בנימוק שאינם עומדים ב"מבחן הטעם הטוב", ובעקבות זאת הגיעו למשרדי הרדיו מכתבי מחאה רבים (ויקיפדיה: פלפל אל-מסרי).

המורשת

לפי אתר "תרבות.il", "לשכת עבודה" ו"בתשלומים" של פלפל אל־מסרי הציגו לראשונה לקהל בארץ את המוזיקה האנדלוסית: עמר את זו המגרבית, ואל־מסרי את זו המצרית (תרבות.il). מאמצע שנות השישים העביר עמר את עיקר פעילותו לאירופה ולארצות הברית, וב־1965 הופיע בקרנגי הול בניו יורק (ויקיפדיה). זוהר ארגוב, שהושפע ממנו רבות, ואייל גולן ביצעו משיריו. עמר נפטר בניו יורק ב־2009 ונקבר במושב יד רמב"ם, ורחובות בכמה ערים בישראל נקראים על שמו (ויקיפדיה). "הכל בתשלומים" של פלפל אל־מסרי נכלל ב־1998 באוסף "גדלנו יחד – אוסף היובל של ישראל" (ויקיפדיה: פלפל אל-מסרי).